חברות יקרות.
בחירת הנושא של הבלוג באה ממקום של "אני מאמין" אישי- דפוסי התקשורת הנוצרים בתוך הארגון החינוכי-הגני בתחילת הדרך רבה חשיבותם להמשכה ויציבותה. אם תהא זו מערכת יחסים של שותפות, פתיחות,הבנה ושיח מתמיד, או שמא של אי- שביעות רצון מתמדת, האשמות וכעסים. כולכן תסכמנה, שהתקשורת בין שותפי החינוך ,היא אשר קובעת את איכות השירות החינוכי אותו
?יקבלו כל באי- הגן. הכל קסום על הנייר,נשאלת השאלה: כיצד עושים זאת
אז ככה, אני גרה ועובדת בתחום שיפוטה של מועצה איזורית באר- טוביה ,בראשותו של מר דרור שור (ראש המועצה), אשר רואה את תחום החינוך ברמת חשיבות עליונה ואשר מעורה בכל התחום החינוכי החל מגני-ילדים וכלה בתיכון האיזורי.
אחת מארבע מטרות ראש המועצה בחינוך היא: "לשפר באופן מתמיד את ההנעה (המוטיבציה) ואת תנאי העבודה של עובדי ההוראה, וזאת על- מנת שיהיו בעלי תחושת שייכות, שליחות ומחוייבות ויאפשרו לכל תלמיד\ה למצות את היכולות הטמונות בהם". המטרות נקראו באסיפת מנהלים שהיינו נוכחים בה והוקראו מפיו כשחתם ואמר,שהוא נכון להעמיד את האמצעים הדרושים וקרא לנו לפעול להשגת המטרות במלואן !! מדהים ממש.
כינסתי את הצוות החינוכי של הגן ויחד חשבנו גורמים אשר עשויים לשפר את ההנעה והעלאת המוטיבציה בגן. בעזרת היועצת הארגונית גב' רחל רוזן הכנו טיוטת יעדים ותכנית אשר תשמש כ"פיילוט". בפוסט הקרוב, אפרסם את התוכנית. עד אז חברות יקרות, ביי.
סיגל כרמי
