קוראות יקרות.
אתחיל ב"טיפ" : גננת -מנהיגה\מנהלת גן, אשר תשכיל לפתח ולטפח אצל הסייעת תחושת שייכות, מסוגלות ואוטונומיה כבסיס לתחושת הערך והרווחה הנפשית, תזכה לשיתוף פעולה פורה ואמיתי מצידה. בדוק !
כפי שכבר הזכרתי בפוסט הקודם,אחת מתוך מטרות החינוך הינה "לשפר באופן מתמיד את ההנעה ואת תנאי העבודה של עובדי ההוראה וזאת כדי שיהיו בעלי תחושת שייכות, שליחות ומחוייבות ויאפשרו לכל ילד\ה למצות את היכולות הטמונות בהם"
הרקע-
מנהלת הגן והצוות החינוכי, פועלים בשותפות וברוח טובה, לומדים ומשתלמים כל אחת ואחת בתחומה, במטרה להעניק את החינוך הערכי הטוב ביותר ולתת בידי הילדים את המיומנויות הדרושות והמקסימאליות לקראת המשך עתידו. ממקום זה אני סבורה כי יש מקום לקיים פעילויות נוספות אשר ישביחו את עבודת הסייעת והצוות החינוכי וישפיעו על הקהילה הרחבה בכלל ועל ילדי הגן בפרט.
התוכנית-
ישיבה עם הצוות החינוכי של הגן וסיעור מוחין משותף בדבר גורמים אשר עשויים לשפר את ההנעה והעלאת המוטיבציה בגן.
2. התוכנית תתועד ותוצג בפני מליאת הגננות והסייעות ותשמש כ"פיילוט". 3. הכנת שאלון \ משוב לצוות\ להורים\ ל"מתערבים" חיצוניים (פיקוח, מדור גנים, מח' חינוך יועצים וכו') 4. הפקת לקחים ושינוי בהתאם ובמידת הצורך.
רשימת גורמי הנעת הצוות החינוכי והעלאת המוטיבציה בגן- כפי שסוכמו בישיבה:
1. השתלמויות מאתגרות אחה"צ כגון: פיסול, אמנות, שזירת פרחים, קדרות וכו'
2. הדרכה מקצועית תוך גנית בתחומי עניין שונים.
3. הקצאת משאבים למימוש רעיונות ופרוייקטים חינוכיים שיעלו מצד הצוות.
4.צ'יפור לעבודה הקשה שנעשית מצד הצוות ע"י מתנות לחג, שוברי קנייה וכן, גם סופ"ש.
5. מכתבי הערכה לתי האישי של חבר הצוות
6. תיעוד העשייה ע"י פרסום באתר של המועצה, בעיתון המקומי וכל אמצעי תקשורת אחר.
7.הוקרה על פרוייקטים ייחודיים בטקסים, תוו-שי ועוד
8. עידוד תקשורת ספירלית וחיובית עם ממוני הצוות. עידוד ליחסים המושתתים על כנות, אמון, פתיחות, אמיתות ורצון אמיתי להקשבה ופתירת בעיות לשביעות כל הגורמים המעורבים.
9. העצמת תחושת הגיבוי, בהתמודדויות אישיות של הצוות החינוכי, ברגעי קושי ומשבר.
יהא מי שיקרא פוסט זה ותעבור בליבו המחשבה- "יופי של תוכנית, אך רחוקה מלהיות יישומית,... לכל הסקפטים אצטט את הראייה והחזון החינוכי של ראש המועצה- מר דרור שור אשר כתב, מאמין ומפרסם בזו הלשון: "מערכת החינוך, הנוער, התרבות והספורט, בשילוב מערכת השירותים החברתיים, מתמידה בהובלת תהליכים פורצי דרך, תוך כדי יצירת סביבות לימודים מעשירות ומקדמות, בחתירה מתמדת למצויינות אישית וקהילתית של ילדי ותושבי הקהילה על כל גווניה..." וכמי שחובשת אף את הכובע האישי כתושבת המועצה שילדי לומדים במוסדות החינוך, יודעת ומאמינה שתוכנית זו תהא יישומית ותצא לפועל, גם אם בחלקה, אזי שכרם של כולם לצידם.
צפו לדיווח המשכי ,יש למה לצפות............
עד אז ,להשתמע,
סיגל כרמי
יום חמישי, 8 באפריל 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
סיגל ערבטוב
השבמחקלדעתי שר החינוך יחתום על כל מילה בפוסט חבל שהוא לא גם שר האוצר ... יישום כל אחד מהרעיונות יעלה את מעמד אנשי החינוך. בעולם המערבי מעמדו של המקצוע נובע גם מהשכר המתלווה אליו, האם במשרד החינוך יש משכורת 13 או אולי ברשויות המקומיות?
גננות יועצמו כשלא יוכלו להפעיל את הגן עם אימהות מתנדבות, כאשר אלימות כלפי איש חינוך תשבית כמו אלימות כלפי צוות רפואי. אלו הן החלטות בקנה מידה לאומי. יישר כוח של כל מי שצועד באומץ בכיוון הזה ואני מקווה שאכן ברשות בה את עובדת מקרה של הכאת איש חינוך (כמו שאכן התרחש)יגרום לסערה ארתית ולא יטוטא מתחת לשטיח בכדי "לשמור על שמו הטוב" של היישוב ועל מחירי הנדל"ן.
אריאלה
סיגל,
השבמחקאת צודקת, אבל את מקרה יחיד סגולה, יוצא דופן ואולי מקרי...
אני ניהלתי גן בעיר גדולה. זה מאוד קשה לעבוד בגן עירוני, כאשר העירייה היא חזקה והיא הקובעת. את לא מכירה את ראש אגף החינוך ואת ראש העיר, פרט לשם. עברתי מספר גנים עד שקיבלתי גן והסתדרתי נהדר עם סייעות, שידעו את תפקידן. באחד הגנים, שבהם עבדתי, היה לי מאוד קשה עם הסייעת. לא שיתוף ולא החלטות! היא רצתה לקבוע והיא רצתה שאני כמנהלת גן אהיה אחראית. ועל זה נפלו גיבורים...
עלי והצליחי,
אלה
אלה שלום.
השבמחקגם אני עובדת בעיר גדולה (אשדוד) ואני רוצה לומר לך מנסיוני, שאף אני חוויתי קשיים עם הסייעת, אולם כמנהלת גן , היה ויש בסמכותי ובגיבוי מלא מהמערכת, לבצע שינויים אירגוניים לטובת הממסד החינוכי.
מאמינה כי, קשיים היו ויהיו עתידית, אולם את חייבת לזכור כי את מנהיגה ומנהלת את גנך, ובאפשרותך, לא לאפשר המשכיות של "הקיים", גם אם טומן בחובו קשיים.
בברכה,
לבנה אביר
בנות יקרות,
השבמחקאני עובדת כמורה לתלמידים (מקיסימים) עם לקויות למידה בבית ספר רגיל, במהלך כל שנות עבודתי עם סייעות נוכחתי לדעת שיש קושי רב בניהול הכיתה כאשר לעבודה מתווספת ההתמודדות עם הקשיים של הסייעת לתפקד ולשתף פעולה, זה נורא. הרבה פעמים מצאתי את עצמי מתמודדת עם "עוד ילד", במקום לקבל סיוע אני נאלצת להדריך, ללמד ולתמוך באדם בוגר שלא תמיד מגלה רגישות או ידע המתאימים לאוכלוסייה. אני בטוחה במשרד החינוך וברשויות מודעים לקשיים אלו, אך מאחר והשורה התחתונה היא תקציבית- אין עם מי לדבר.
אדית וארזה יקרות.
השבמחקלעיתים אכן קורה מצב של התמודדות מצידנו עם סייעות אשר רחוקות מלבצע את תפקידן כיאות והתמודדויות מעין אלה מיותרות לחלוטין ודורשים מאיתנו, בזבוז זמן ואנרגיות מיותרות וחבל !!
לפעמים יש אזלת יד מערכתית בעניין וזה כ"כ עצוב.ברגעים שכאלה,אני חשה מתוסכלת, כי אין בידינו וביכולתינו לבחור את הצוות של הארגון הגני. אני מאמינה כי אם כך היה המצב, יכלו להימנע הרבה מצבים מביכים או אף מתסכלים.
הרבה אורך רוח וכוחות,
סיגל