חברות יקרות.
תובנות מתהליך התהוות הבלוג: העצמת הצוות החינוכי בגן- הילדים
כמו כל דבר חדש ולא מוכר הטומן בחובו ריגוש ואף חשש- מה מהלא מוכר והלא ידוע- כזאת הייתה תחושתי הראשונית.
למידה מרחוק כבר חוויתי בעבר,אולם משנתבקשתי לפתוח בלוג, מצאתי את עצמי במעין חוסר איזון אישי ואף תחושת חוסר אונים, מכיוון שהנסיון נחל אי- הצלחה ומיותר לציין-למורת רוחי...
דבר חדש, אשר הצליח לערער את בטחוני לפרק זמן קצר(למזלי) . משעברתי משוכה זו,נשאבתי לעולם אחר וקסום,אשר ריתק אותי ומצאתי את עצמי -כותבת פוסט ,מגיבה לבנות שהתייחסו לנושא ואף מגיבה לבנות אשר נושא הבלוג שבחרו עניין אותי.
בחירת הנושא של הבלוג "העצמת הצוות החינוכי בגן- הילדים" באה ממקום של "אני מאמין" ניהולי והנהגתי אישי. אני מאמינה כי דפוסי התקשורת הנוצרים בתוך הארגון החינוכי-הגני בתחילת הדרך רבה חשיבותם להמשכה ויציבותה. אם תהא זו מערכת יחסים של שותפות, פתיחות,הבנה ושיח מתמיד, או שמא של כשל, אי- שביעות רצון מתמדת, האשמות וכעסים. התקשורת בין שותפי החינוך ,היא זו אשר קובעת את איכות השירות החינוכי אותו יקבלו כל באי- הגן.
הקשיים שחוויתי-
אז חוץ מהקשיים הטכניים אשר באו על פתרונם תוך כדי שימוש ותפעול בשוטף וחייבת אף לציין את הנחייתה של המרצה ד"ר נילי מור, אשר ענתה לשאלות בנות משתתפות הקורס, ובעצם תשובתה והתייחסותה ,היא ניווטה ופישטה את הקשיים הטכניים שצצו, מצאתי כי אין הרבה חומר מחקרי אשר עוסק בנושא.בחרתי את הנושא ממקום אמיתי ומהותי לכל גננת, אולם משרציתי להיכנס לעובי הקורה ולהפנות את הקוראות\ קוראים למחקרים בנושא- נתקלתי בקושי וזאת מכיוון שההיצע המחקרי בנושא- הנו דל יחסית.
* קושי נוסף אישי, היה מבחינתי לקרוא על- גבי המסך את המאמרים שהופנתי להגיב עליהם ומצאתי את עצמי נכנסת לקישור, מדפיסה את המאמר, קוראת בזמני הפנוי ורק אז מגיבה.
אך, חייבת לציין כי תוך כדי כתיבת שורות אלה, אני חשה מורווחת! עברתי תהליך למידה נוסף, מאתגר ושונה, אשר אני בטוחה שיהווה לי כעזר עתידי עם כל הטכנולוגיה המתפתחת ואף גרם לי לתחושת "שייכות קידמת המודרניזציה ", כי אילולא קורס זה ומטלותיו, אני סקפטית אם הייתי נחשפת לסוג כזה של חוויית למידה.
בברכה, סיגל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה