חברות יקרות.
נסכים כולנו, כי כיום בעבודה תובענית כשלנו, קשה לנו- מנהלות הגנים לבצע את כל הפעולות החינוכיות לבדנו וזקוקות אנו לסיוע מהצוות. הסייעות הינן כוח אדם,אשר ניתן להיעזר בו ובתנאי שיהיו להן את המיומנויות הנדרשות. תסכמנה עמי, כי בשנים האחרונות, כאשר מס' המשימות שמוטלות עלינו, רק הולך ומתעצם, יש צורך חיוני ל"נצל" כל כוח אדם שבגן כדי להתמודד עם משימות כאלה או אחרות.אם אנו הגננות, נשכיל להבהיר לסייעת את המשימות בגן ואת חשיבותן- ניתן יהיה לצפות לכך, שהסיוע שיתקבל מצידה יהא רב ותורם יותר מבעבר.
היום מבחינה מקצועיותן של הסייעות,ניתן לראות במערכת החינוכית לגיל הרך, סייעות שעברו ועוברות קורסים פדגוגיים במכללות והשתלמו ומשתלמות במגוון תחומים אשר קשורים לעבודתן כסייעות בגן.ניתן לראות ולהבחין, כי בזמן האחרון, היצע נושאי ההשתלמויות רחב ואף מגוון כגון: עיצוב סביבה חינוכית,יצירה, יחסי אנוש,שיתוף פעולה, ניהול תקציב, עבודת צוות ועוד.
אני רואה רמת חשיבות רבה ואף מבורכת לכך, ממקום של אמונה שסייעות שמשתלמות במסגרת השתלמויות שונות,יפתחו שאיפות וישאפו ליישם במסגרת החינוכית- הגן את אשר למדו וכולם יצאו נשכרים מכך.
הצעות לשיתופה של הסייעת בעבודה הפדגוגית בגן-
* קבלת פני הילדים וליוויים בעזרת תיווך במשימות היומיות בהתאם לחומר הנלמד ואף במשחקים חופשיים.
* שיתופה של הסייעת בקביעת מועד ותוכן הפעילויות המשותפות להורים וילדים.
* תמיכה בפעילות המוטורית של הילדים בשעת החצר והגן.
* ליווי קבוצות ילדים בפעילות יצירתית, לימודית ומשחקית במהלך היום בגן.
* טיפוח הגינה הלימודית.
* שיתוף מלא של הסייעת בקביעת סל המוצרים לגן על כל הבטיו.
יש מי שתראה את השיתוף, את הסייעות שמשתלמות, לומדות ומרחיבות אופקים, כמי שעשויות אולי לערער את בטחונן, ואותן סייעות המלומדות, יצביעו על "כשלים לימודיים" ויבקרו את אופן עבודתן, או שאולי הו יווצר מצב של התערבות והיפוך תפקידים והן תפעלנה מתוך הרגשה של "כמעט גננות" ...
מה דעתכן בעניין?
יהיו גננות שיחששו מהתקדמותה של הסייעת שלהן (בעקבות ההשתלמויות) ויחושו מאויימות מכך ויהיו גננות כמוני למשל, אשר, יפיקו תועלת רבה מהידע החדש שצברו הסייעות ו"ינצלו" את רכישת הידע ליישום השוטף בגן.
אשמח לתגובתכן..
נשתמע, סיגל כרמי
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
סיגל שלום רב!
השבמחקקודם כל אני יודעת ומבינה על איזה השתלמויות את מדברת כגננת שעובדת באותו איזור איתך אני יודעת שהסייעות באיזורנו עוברות השתלמויות כחלק מתפקידן. אין ספק שלרוב הסייעות ההשתלמויות מאוד מפרות והן חוזרות עם חוויות נעימות ומהנות. אני לא רואה את לימודתן כתחרות או סכנה על תפקיד הגננת ושהן תדענה יותר. בטחון הגננת מגיע לא מהמקום מה הן למדו ומה דעתן בעניין, הבטחון מגיע מהאני מאמין של הגננת וכמובן מהתמצאות הגישות החינוכיות שהסייעות נחשפות עליהן בהשתלמויות. אני רק יכולה להגיד לפעמים מה שהן לומדות בהשתלמויות בגלל שאין להן רקע יותר רחב על נושא שהן לומדות הן לוקחות נושא מסויים למקום קיצוני וזה מה שלי אישית מפריע. אבל אין ספק שההשתלמויות שהן נשלחות ולא משנה באיזה עניין הוא רעיון מבורך ושיימשיכו כך.
רעיונות שהצעת לגבי איך אפשר לשלב את הסייעות שהן תהיינה כוח עזר הן רעיונות מצויינים וברוב הגנים באמת הסייעות משתלבות ברעיונות אלה. אני חושבת שהדבר הכי חשוב שאליו צריך להתייחס היא להבהיר מה תפקידה של הסייעת ומה היא צריכה לעשות ומה לא, כי לפעמים כמו שאמרת הן לוקחות את תפקיד הגננת שזה בכלל לא תפקידן.
לסיכום, הנושאים שאת מעלה הם מאוד מעניינים אותי , תמשיכי כך.
אנה
סיגל שלום רב.
השבמחקאת מעלה כאן נושא שבאופן אישי נוגע לי רבות. אני עובדת בגן פרטי שחלק מהאגנדה החינוכית הינה שהסייעות לוקחות חלק פעיל בנעשה בגן. במסגרת תפקידן הן נדרשות להגיע לכל הפעילויות המתקיימות בגן ומחוצה לו. הסייעות במהלך יום העבודה לוקחות חלק פעיל,במעשה העבודה החינוכית, מקיימות פעילויות בקבוצה, אחראית על תחום בגן כגון מדע במטבח, פעילות בחומרים . כל זאת בהנחיית הגננת. זאת ועוד הסייעות משתלמות יחד עם הגננות בהשתלמויות, הגננת לוקחת חלק פעיל בניקיון הגן ובהחלפות הטיטולים, הגננות לוקחות חלק פעיל בצהרונים (על מנת לחזק את הקשר הין ההורים לגננת), הסייעות בקבוצות העבודה מלמדות תכנים שניתנו ע"י הגננת. דברים אלה מובאים בחיזוק לטענותייך, ומכאן כי אני פועלת כך גם כן. אני חושבת שחלק מתפקידו כמובילות הינו להוביל את הצוות ליזום, לרצות לשנות את המצב כפי שהיום במרבית הגנים, ולאפשר לסייעות להיות חלק אמיתי מהצוות בהקשר התפקיד החינוכי בגן. מצרפת קישור למאמר העוסק בנושא זה: קורס הכשרת סייעות גני ילדים- ממצאי מחקר הערכה(גוברמן,ע' ותובל, ח', 1991)http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PreSchool/IrgunMinhal/ShayahotGaneyYeladim/SyaotMeckarHaaraca.htm
הי סיגל,
השבמחקשכחתי לציין שאני - ענת אדלשטיין הגבתי לדברים שלמעלה...
היי ענת.
השבמחקתודה על הקישור למאמר.בבלוג הקרוב,אצרף מחקר בנושא. לצערי, לא ברור הדבר מאליו-שהסייעות לוקחות חלק פעיל בנעשה בהוואי הגני וזו מציאות קיימת שכואבת עד מאוד. מחברותיי אני שומעת את תסכולן בעניין ואוזלת היד בנושא. שמחתי לקרוא כי אצלכןהמצב אחרת ולטובה,למעשה כמתבקש וכמו שצריך, אך דעי כי זה לא ברור מאליו.
אהבתי,באמת.
סיגל כרמי
היי אנה.
השבמחקעם חשיבה בריאה ונכונה שכזאת, הארגון האישי שלך שאותו תנהלי ותנהיגי,ינסוק מעלה והצלחה תהא לצידה.
כל הכבוד, סיגל כרמי
לסיגל שלום
השבמחקאני מאוד מסכימה לכך שניתן לנצל את המשאב של הסייעת לעבודה הקשה שלנו הסייעת בעבר כונתה "עוזרת לגננת", וסבל לאורך שנים מסטאטוס תעסוקתי נמוך. בדרך כלל הסיעות היו בלתי מיומנות וחסרות השכלה , והם ניתפסו ככוח עזר לעבודה הפיזית בלבד: ניקיון שוטף, עריכת שולחנות לארוחה וסידורם בתום הארוחה, הכל לפי הנחיות הגננת. אך היום הסייעות הן מקצועיות, הן עוברות הכשרה מתאימה ומשתלמות ומקבלות מיומנויות כדי לענות לצרכים של הילדים באופן שיעודד את צמיחתם. ומבחינתנו הגננות הסייעת היא האדם הבוגר היחיד שיכול להושיט לנו סיוע מידי, ואתו ניתן להתייעץ בכל עת, ככל שהסייעת היא מקצועית יותר, כך ההתיעצות אתה יהי פורה יותר(גנץ אלוני,2003).
גננת, מנהלת גן, שתשכיל לטפח אצל הסייעת תחושת שייכות, מסוגלות ואוטונומיה כבסס לתחושת הערך והרווחה הנפשית, תזכה לשיתוף פעולה פורה מצידה.
וירגניה